פנייה אישית למפוטר
הגרוע מכל קרה ... נקראת לבוס שלך לשמוע את הבשורה האיומה.
כבר זמן מה הרגשת שקורה משהו, אבל לא רצית להאמין, קיווית שאתה טועה, אבל המציאות הוכיחה אחרת ... אתה בחוץ ...
הקרקע רועדת ... נזרקת עמוק לבור שחור. אתה הולך המום והטפסים בידיך, אינך יודע מה לעשות עכשיו, לאן ללכת, עם מי לדבר.
אין מלים לתאר את התחושה האיומה בה אתה נתון : תערובת קטלנית של כעס, תסכול, חוסר אמון, בדידות, בושה, בלבול נורא, חוסר אונים ומעל הכול פחד משתק – מה יהיה עכשיו ???
אכן, משבר אמיתי. לא משנה באיזה שלב בחיים הוא קורה, זהו אחד המשברים הקשים ביותר. רק מעט פחות מאבל על אדם קרוב או פרידה מבן זוג ...
זה בסדר ידידי, מותר וטבעי להרגיש כך. תנוח, אל תעשה כלום עכשיו. אם בא לך לישון ולא לקום מהמטה ליום יומיים, לא נורא.
קח את הזמן. שב בבית, תראה טלוויזיה, תקרא, תעשה כל מה שיגרום לך הנאה. אל תדבר עם אף אחד אם אין לך חשק. גם אם יגידו לך דברים שאינם נראים לך, התעלם. עוד יבוא הזמן להתמודד.
עצתי לך, אל תחשוב על כלום כרגע, למרות שהמערבולת משתוללת. זה לא הזמן להחליט החלטות. פשוט תרוקן את המוח. צבור כוח, והטען את המצברים מחדש. בכל מקרה, שכר החודש הקרוב עדיין משולם לך.
אין זה סוף העולם, כפי שזה נראה כרגע. ראה תקופה זו כהפסקה זמנית למנוחה אותה אתה כל כך צריך.
הבט, אין זו אשמתך שפוטרת. ייתכן שהיו קיצוצים בחברה ולא הייתה ברירה. אולי משיקולים פוליטיים שאינם קשורים בך. אולי לא הסתדרת עם הבוס שלך, והוא נצל את ההזדמנות ... קורה. אין מה לעשות. אין לזה שום קשר ליכולת המקצועית שלך. חבל לבזבז אנרגיות על דברים שממילא אין לך שליטה עליהם.
חייה את הרגע, קח לעצמך שבועיים-שלושה. המנוחה הזו תוביל אותך למקומות טובים יותר ויצוצו רעיונות מעניינים יותר. בבוא הזמן, תקום ותתמודד עם זה טוב יותר.
* הערה : התוכן מתייחס לזכר ונקבה, השימוש בלשון זכר הוא לנוחיות השפה בלבד.